סיפור החיים
משפחה ומסחר בבגדאד
בניו של עוזר: כדורי, אברהם, סאלח ודוד, עסקו בבגדד בניהול בית מטבחיים, אולם כדורי מאוחר יותר עסק אף במסחר (ירקות ומוצרי זכוכית).
כדורי וטובה וילדיהם
כדורי נישא לטובה כריים (ילידת בגדד) בשנת מותו של הרב יוסף חיים. על אף שטובה היתה ילידת בגדד, היא עלתה עם אימה לישראל, וכשחזרה לבגדד היא שודכה לכדורי על ידי אימה. אימה של טובה, חתון, הכירה את משפחתו של כדורי, והיא אשר דיברה עם הוריו של כדורי על רצונה להשיא לו את ביתה טובה. ושמות ילדיהם של כדורי וטובה: דוד-נאג'י(נולד בשנת 1914 לערך), יהודה-נעים (נולד בשנת 1916), יחזקאל (נולד בשנת 1920), דינה (נולדה בשנת 1922), נונה (נולדה בשנת 1924,ונפטרה ממחלה בהיותה בת 14-15), סמרה (נולדה בערך בשנת 1927 ונפטרה בהיותה בגיל 7 שנים), לאה (נולדה בשנת 1930), וחנה (נולדה בשנת 1933).
נדודי המשפחה
כדורי וטובה, כאמור, התגוררו בעירק בעיר בגדד, ובה נולד להם בנם דוד-נאג'י. באותה התקופה (ערב מלחמת העולם הראשונה) נשלטה עירק ע"י האימפריה העות'מנית, וכדורי שירת בצבא התורכי-העות'מאני זמן מה. מעירק עברה המשפחה לעיר חאלב שבסוריה, ושם נולד בשנת 1916 בנם יהודה-נעים. כאשר חזרה המשפחה לבגדד נולדו לכדורי ולטובה ילדיהם: יחזקאל, דינה ונונה. לאחר השיבה לעירק עברה משפחתם של כדורי וטובה לביירות (לבנון), ושם נולדו הבנות סמרה, לאה, וחנה. בביירות התגוררה המשפחה בשכונת סורסוק, בסמוך ל"סאחת א-חובז" (כיכר הלחם). כדורי, לפרנסתו עסק במכירת דברי זכוכית, וילדיו- דוד ויהודה- עבדו בנמל כרוכלים אשר מגש הסחורה תלוי על צווארם(מכרו סחורה לנוסעים,אשר ירדו מהאוניות).
פרנסה וחיי היומיום
בבגדד עסקו כדורי וטובה במכירת פירות, כגון: תמרים, רימונים, וכד', ומאוחר יותר פתח כדורי חנות ירקות ופרות בשכונת קהוות א-כבירה בבגדד.
הפרהוד
ביום הפוגרום, כדורי, אבי המשפחה הלך לאיזור הגשר הגדול, בו נאסף קהל רב לקבל את פניו של האפוטרופוס הממונה על המלך, אשר היה עדיין ילד כבן 9. במקום ההתקהלות הבחין כדורי כי בקהל היו שונאי ישראל רבים אשר היכו יהודים. מאחר והיה על חגורתו סמל מגן-דוד כחול לבן, הוא נזהר וחזר לביתו והזהיר את בני המשפחה.
העלייה לישראל
ביום ה- 6.6.1950 עלו כדורי,טובה,לאה וחנה מבגדד לישראל, מאחר והשלטונות איפשרו ליהודים לצאת מעירק. בני המשפחה הגיעו ל"שער עליה", ושם קיבלה את פניהם הסבתא, חתון, אשר התגוררה בארץ לפחות משנות ה-30, ואשר חיפשה אותם מדי יום בין המגיעים ארצה. ב"שער עליה" ביקשו בני המשפחה לעבור לפרדס חנה, לפי עצת הסבתא (אשר סברה בטעות שפרדס חנה קרובה לתל-אביב שם התגוררו קרובי משפחה). לכן, הועברו בני המשפחה על גבי משאית למעברה בפרדס חנה. מ"שער עליה" הלכו הסבתא חתון, כדורי וטובה לתל-אביב, בה התגוררו קרובי משפחה, ומעט מאוחר יותר הגיעו לירושלים,בה התגורר בנם יהודה. לאה וחנה הובאו לירושלים ע"י דודתם, אחותה של טובה, שימחה.
זיכרון אישי מאת יוסף עוזר
סבי כדורי וסבתי טובה היו אוהבי אלוהים, אלוהים זקן ושבע לילות- ואמנם, בלילות, לאור עששית, שמעו כולם את אביהם כדורי, מספר מאגדות חז"ל, בשכונתם שנקראה הקפה הקטן, הוא "קַ'חְוַ'ת לְזְרִירִי". משפחה רעבה וזוללת עוני הקשיבה עד שאישון הלילה יישן את כולם ואבא ער ורושם.