1299–1922
האימפריה העות׳מאנית
האימפריה העות׳מאנית שלטה במשך מאות שנים במזרח הים התיכון, באנטוליה ובאזורים נרחבים של המזרח התיכון.
האימפריה העות׳מאנית צמחה באנטוליה בסוף המאה השלוש־עשרה, כבשה את קונסטנטינופול בשנת 1453 והפכה למעצמה רב־לאומית ורב־דתית. ארץ ישראל הייתה תחת שלטונה משנת 1516–1517 ועד הכיבוש הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
קהילות יהודיות חיו בערים עות׳מאניות כגון איזמיר, איסטנבול, סלוניקי, ירושלים ובגדד. מעמדן השתנה ממקום למקום ומתקופה לתקופה; במאה התשע־עשרה קודמו רפורמות הטנזימאט, ששינו את מוסדות השלטון ואת מעמד הנתינים.
סיפור משפחת גרגיר מתאר שורשים באיזמיר ובסביבתה; סיפור משפחת לביא מתייחס לתורכיה; וסיפורי עוזר ויופה נוגעים לקהילות שחיו בחלקים מן המרחב העות׳מאני. אלה הקשרים גאוגרפיים והיסטוריים, ולא טענה שכל ענפי המשפחות חיו תחת אותו שלטון באותה עת.
ההקשר המשפחתי
שורשי גרגיר באיזמיר ולביא בתורכיה מופיעים בסיפורי המשפחות המקוריים.