חומה ומגדל
שיטת הקמת יישובים מבוצרים במהירות בתקופת המרד הערבי, שהפכה לסמל התיישבותי.
מיזם חומה ומגדל פעל בעיקר בשנים 1936–1939. יישובים חדשים הוקמו באמצעות חלקי חומה ומגדל תצפית שהוכנו מראש, לעיתים בתוך יום אחד, כדי לייצר נקודת התיישבות מוגנת במרחב מרוחק.
הקמת היישובים נשענה על שיתוף פעולה בין תנועות ההתיישבות לארגוני המגן. המבנים שימשו כמענה ביטחוני ראשוני בתקופה של עימותים קשים, והם הפכו לאחד מסמליה של ההתיישבות היהודית לפני קום המדינה.
הקשר המשפחתי וההיסטורי
בהקשר משפחת גרגיר, יהושע גרגיר מתאר בעדותו האישית השתתפות בהקמת יישובים במסגרת ״חומה ומגדל״ ומזכיר את אברהם הרצפלד. העדות חשובה כמקור משפחתי, ואת פרטי המקומות והתאריכים יש להצליב עם ארכיונים חיצוניים.
רקע היסטורי נוסף
בשיטת חומה ומגדל הוקמו יישובים במהירות, בדרך כלל תוך שימוש בחומה היקפית ובמגדל תצפית. המפעל מזוהה בעיקר עם השנים 1936–1939 ועם הרצון ליצור נוכחות יישובית גם באזורים מרוחקים בעת מתיחות ביטחונית.
מבצעי ההקמה דרשו תיאום בין קבוצות מתיישבים, מובילים, אנשי שמירה ומוסדות יישוביים. לא כל היישובים הוקמו באופן זהה, והכינוי מתייחס לשיטת פעולה ששימשה סדרת יישובים בתקופה מוגדרת.
בתולדות משפחת גרגיר מוזכרת התקופה והשתתפות בפעילות הקשורה להתיישבות. פרטי השתתפות אישיים צריכים להישען על העדות המסוימת ולא על שיוך אוטומטי לכל בן משפחה.